ס"ע
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
27685-11-09
19/07/2011
|
בפני השופט:
מיכל נעים דיבנר
|
- נגד - |
התובע:
1. מיכאל עזרוב 2. ת.ז 313042202ע"י ב"כ עוה"ד איליא נאסר
|
הנתבע:
מוצרי שלם אריזות (1998) בע"מע"י ב"כ עוה"ד מירב אלגלי
|
פסק-דין |
פסק דין
פתח דבר
הנתבעת הינה חברה בע"מ שעיסוקה בתחום אריזות פלסטיק (להלן גם – החברה). התובע הועסק בנתבעת כמלגזן החל מיום 16.2.04 ועד שפוטר לאלתר ביום 14.2.07, בגין חשד לגניבה מהחברה.
פיטוריו של התובע מהנתבעת בוצעו לאלתר ותוך שלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים. בתובענה דנן עלינו להכריע האם אכן הצדיקו נסיבות פיטוריו של התובע את שלילת פיצויי הפיטורים, כולם או חלקם.
מכיוון שבמרכז ההליך עומדת טענת הנתבעת לזכותה לשלול את פיצויי הפיטורים של התובע, אף שפוטר, הורינו בהחלטה מיום 24.2.11 על היפוך נטל הראיה ועל כן, עדויות ההגנה נשמעו לפני עדויות התביעה.
התובע העיד לבדו מטעם התביעה. מטעם הנתבעת נשמעו עדויותיהם של זיאד מחמיד גזייל ועמנואל שלם – מנהל ובעלים בנתבעת.
כללי – נטל ההוכחה של טענת גניבה ממעביד בהליך בבית הדין
הנטל להוכיח, כי עובד גנב ממעסיקו מונח על כתפי המעסיק, כך נקבע בע"ע 1079/04 מרכולית כוכב בע"מ - עיזבון המנוח לב רובינשטיין ז"ל, תק-אר (2), 156, מיום 25.4.06:
"אלא שנטל ההוכחה להוכיח שעובד גנב או מעל בתפקידו, מוטל על כתפי המעביד הטוען למעילה או לגניבה. על כן יש לפנות לראיות שהובאו מטעם המעביד ולבחון האם די בהם כדי לשכנע את בית הדין כי העובד אכן גנב."
ובאשר למידת ההוכחה נקבע שם:
"...כשמדובר בגניבה ממעביד יש צורך במידת הוכחה מוגברת, מעבר לזו הדרושה במשפט אזרחי רגיל, היינו, מעבר למאזן ההסתברות."
מעשה הגניבה שיוחס לתובע והראיות שהוצגו להוכחת טענות הנתבעת
בכתב ההגנה של הנתבעת תואר מעשה הגניבה, בגינו פוטר התובע, כך (ההדגשות במקור):
"לנתבעת הגיע מידע לפיו, התובע ביחד עם 3 מחבריו לעבודה, נוהגים להעמיס חומרי גלם השייכים למפעל הנתבעת, ולהסיעם ללא הרשאתה, למפעל המצוי בכפר קרע, שם הם מוכרים את חומרי הגלם ומשלשלים את הכסף לכיסם. המידע הגיע אל הנתבע מאחד האנשים אשר רכשו את הסחורה מהתובע וחבריו"
הנתבעת הוסיפה וטענה בכתב ההגנה כי לאחר שהוגשה תלונה במשטרה, "הודה אחד מארבעת העובדים בביצוע החשדות [צ"ל העבירות, מ.נ.ד]".
עוד טענה הנתבעת כי חומרי הגלם שנגנבו על ידי התובע ושותפיו היו בשווי של כ-500,000 ₪.
לתמיכה בטענותיה, הגישה הנתבעת, כאמור, שני תצהירים: האחד של מר זיאד מחאמיד גזייל (להלן – זיאד) והשני של בעלים ומנהל הנתבעת, מר עמנואל שלם (להלן – עמנואל). בתצהירו של זיאד נטענו הטענות הבאות:
"3. במשך תקופה ממושכת בשנת 2006 ועד לתחילת שנת 2007, נהגנו במפעל [מפעל לייצור אריזות פלסטיק בכפר קרע בו היה זיאד שותף באותה עת, מ.נ.ד] לרכוש חומרי גלם בהיקפים של מאות אלפי שקלים בין היתר מאת מיכאל עזרוב, שחר איפרמוב ושני עובדים נוספים.
4. הנ"ל מכרו לנו חומר גלם אשר לטענתם שייך לנתבעת. ואכן בפועל חומר הגלם שרכשנו מאת העובדים כאמור היה מגיע למפעלנו במשאיות של הנתבעת.
5. באחת משיחותיי עם מנכ"ל הנתבע בתחילת חודש פברואר 2007, מר עמנואל שלם, התברר לי כי מכירות חומרי הגלם האמורים נעשו שלא על דעתו ולכן הסקתי כי מדובר בחומרי גלם גנובים הנמכרים לנו ויידעתי אותו בדבר"